במשחק הנפוץ "שקרו לי בסטטיסטיקה" מובילים לאחרונה התנועות הירוקות. במקום לטעון טיעונים פשוטים וקלים להוכחה כמו – זיהום אוויר מרעיל אותך, הם חייבים לסבך הכל עם מודלים מתמטיים וחצאי אמיתות סטטיסטיות (שקרים!).
ואם הם יכולים… גם אני יכול!
במסגרת המלחמה בהתחממות הגלובלית, בחצאי אמיתות ובצמחונות, אני מכריז על
האם ידעתם שגידול האורז אחראי לפליטת גזי חממה יותר מאשר תעשיית הבשר?
יום אחד לפני הבחירות לכנס ואני ממשיך לעקוב אחר פעילות המפלגות בפייסבוק. שתי המפלגות הפעילות ביותר הן "יש עתיד" של יאיר לפיד ו"הבית היהודי" של נפתלי בנט. שתי המפלגות האלה נוהגות בצורה דומה מאד (יש להן את אותו משרד פרסום?) שתיהן מפעילות קמפיינים ממומנים ושתיהן מפעילות את דף הפייסבוק של המועמד בצורה זהה לדף המפלגה.
הגרף הבא למשל משווה את ויראליות המסרים (לא את רמת הפעילות הכללית).
ציון ויראליות למפלגות
% – אחוז הגולשים שנכנסים מגוגל אל דף הבית, יחסית למספר הגולשים הכללי באתר.
דף הבית הוא המקום אליו מגיעים כשמחפשים את המותג (נגיד "אקרשטיין") בעוד שלדפים אחרים מגיעים כשמחפשים את המוצר ("אבני ריצוף לחצר").
שינוי בהעדפת המותג יתגלה דרך שינוי האחוז המדובר.
* הערה 1: המדד אינו עומד לבדו וצריך להצליב אותו עם מדדים אחרים.
* הערה 2: בנושאי מיתוג צריך למדוד גם את "הכרת המותג" (כמה אחוזים משוק המטרה מכיר את המותג).
עכשיו, כשמפלס הכינרת עולה, החלטתי לבדוק האם יש התאמה בין המפלס עצמו וההתעניינות בו. לקחתי שני גרפים והצבתי אותם זה על זה – גרף המפלס של ימת הכנרת (שחור) וגרף החיפושים אחר הביטוי "מפלס הכנרת" בגוגל (כחול).
אפשר לראות שאנשים מתעניינים יותר במפלס בתקופות של עליה מאשר של ירידה. שנים מבורכות בגשם ותקופות בהן המפלס עולה נראות בבירור חזקות יותר על גרף החיפוש.
1. אנשים אוהבים בשורות טובות (גם המדיה וגם הקהל).
2. אנשים אוהבים דרמות. הרי הירידה היא איטית וקבועה. העליה לעומת זאת היא דרמתית יותר, קשורה לסערות גשם ושלגים.
לא נורא. ככה תכתבו, שלב אחרי שלב, לקופי מעולה.
כולנו נתקעים לפעמים בכתיבת כותרת מושכת או בניסוח מודעת מילים. במקרים כאלה אני פונה למומחים הטובים ביותר בשטח כדי לקבל רעיונות – עמודי השער הקדמיים של עיתוני הנשים.
גם את הסטטוס הזה ניסחתי בעזרתם.
עד כאן התירוץ שלי לאוסף של "לאשה". בפעם הבאה, התירוץ שלי לשיטוט באתרי פורנו.
בפברואר הקרוב גוגל עומדת להתחיל לאכוף שורה של הנחיות שנועדו לשים סוף לתופעה שבה מותקנות על מחשבי הגולשים תוכנות או סרגלי כלים, מבלי שהם בכלל התכוונו לכך.
אנליסט: מספר הביקורים אצל סבא ירדו משמעותית.
מקור – כלכליסט
ישנם שווקים אותם ניתן לכנות B2Ca – שווקים בהם המכירה היא מעסק (B) לצרכן פרטי (C) אבל במכירה שולט סוכן (a).
דוגמאות לשווקים כאלה אפשר למצוא בשוק התרופות – מכירה לחולה דרך הרופא, בשוק הקרמיקה – מכירה ללקוח דרך האדריכל ועוד.
בכל מקרה של שוק B2Ca אנו רואים שיווק בשני מסלולים – הראשון לצרכן הסופי, כאן מדובר בעיקר במיתוג, השני לסוכן ובו מדובר בעיקר במידע "טכני" בשפת המקצוע.
שיווק B2B הפך ממוקד יותר בשנה האחרונה. המשווקים לא מסתפקים יותר בהפניית קמפיין לפלח שוק מוגדר אלא מבקשים למקד את המסרים עוד יותר, אני מכנה זאת "לפלח את השוק למולקולות". הדבר נעשה באמצעות שיטות פרסום אוטומטיות כדוגמת מנגנוני retargeting (אני יודע על מה הסתכלת בביקור באתר שלי ולכן אציע לך הצעה מותאמת), או מנגנוני look-alike (אנשים בפרופיל מסוים מקבלים הצעה שהצליחה לפרופיל זה).